שורשים עמוקים של ערכים משותפים
"כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס ... וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם."עזרא א׳, ב׳
כשבשנת 538 לפני הספירה הוציא כורש הגדול את צו שחרור היהודים, הוא לא רק שיחרר עם מהשבי; הוא פתח קשר שנותר פתוח עד היום. היהודים ששבו לירושלים הנציחו את שמו של כורש בכתבי הקודש שלהם, ובמשך מאות שנים ראו האיראנים ביהודים שכנים, סוחרים, רופאים ובני עיר. הקשר הזה אינו סיסמה ואינו נחלת העבר; הוא חוט שעדיין נמתח.
משפחה: ציר הציביליזציה
בתרבות האיראנית
- • כבוד להורים ולזקנים
- • חשיבות חינוך הילדים
- • תמיכה משפחתית בקשיים
בתרבות היהודית
- • כיבוד אב ואם
- • תלמוד תורה
- • חסד הדדי בקהילה
חינוך: הון הלאום
גם במסורת האיראנית וגם במסורת היהודית, ידע וחינוך תופסים מקום קדוש. שיתוף נקודת מבט זה גרם לשתי החברות להוביל לאורך ההיסטוריה בתחומי המדע, הפילוסופיה והחדשנות.
דוגמאות היסטוריות
- • בית החכמה בבגדאד: שיתוף פעולה בין חכמים איראניים ויהודיים
- • אוניברסיטאות מודרניות: נוכחות משמעותית של שתי הקהילות בהשכלה גבוהה
רוח יזמות וחדשנות
רוח היזמות בשתי התרבויות אינה טענה אלא היסטוריה — כזו שנכתבה בשוק.
במשך מאות שנים היו יהודי איראן צורפים, סוחרי בדים ורופאים בשווקים של טהראן ואיספהאן; שמה של אודלאג'אן, הרובע היהודי הישן של טהראן, עדיין זוכר את הדו-קיום הזה. אותה רוח שוק — אמון הבנוי על שם ועל כבוד, ועסקה הנחתמת בלחיצת יד — חיה כיום גם בסטארט-אפים של תל אביב וגם ביזמים ממוצא איראני בכל העולם.
הכנסת אורחים: סמל האנושיות
"הכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינה" - התלמוד
בשתי התרבויות, אירוח והכנסת אורחים נחשבים לא רק למסורת, אלא למצווה קדושה המבטאת את עומק האנושיות וכבוד האדם.
עתיד משותף: ברית כורש
הערכים המשותפים העמוקים הללו מספקים בסיס איתן לבניית עתיד של שיתוף פעולה ושלום מתמשך. ברית כורש אינה רק הסכם פוליטי, אלא חזרה לשורשים הציביליזציוניים המשותפים.
בשנת 2020 פתחו הסכמי אברהם דלת חדשה בין ישראל לכמה משכנותיה הערביות. אך הידידות העתיקה ביותר באזור הזה היא זו שבין איראן לישראל — ידידות המגיעה עד כורש. ברית כורש אינה נועדה להמציא דבר חדש; היא נועדה להשלים את החוט העתיק מכולם ולסיים פרק שכורש פתח לפני 2,500 שנה.
מכורש הגדול אל ברית כורש
2,500 שנות ידידות, עתיד משותף אחד