הטענות שכנגד, בתשובה

התשובה, מן העובדות

אך הטענה על «התלכדות סביב הדגל» אינה מה שהנתונים מראים. בסקר גמאאן על מלחמת שנים-עשר הימים (שדה בסוף ספטמבר 2025, דוח נובמבר 2025) עלה שיעור התומכים בהפלת המשטר ב-6 נקודות לעומת השנה הקודמת, ו«כעס על הרפובליקה האסלאמית» היה הרגש הנפוץ ביותר בזמן המלחמה, 42%; 62% תמכו במשא ומתן ישיר. מה שהמלחמה לא מחקה היה חוסר שביעות הרצון הפנימית — לא המוניטין של אדם אחד.

התשובה, מן העובדות

אך כאן טענת הלגיטימיות אינה בנויה על אש ישראלית. גמאאן מוצא שכ-70% מהאיראנים רוצים להתקדם אל מעבר לרפובליקה האסלאמית — מדד פנימי, לא המצאה של בוט. מגילת מהסא (מרץ 2023) מציבה את פהלווי לצד מסיח עלינז'אד, חאמד אסמאעיליון, חתנת פרס נובל שירין עבאדי והמנהיג הכורדי עבדאללה מוהתדי — קואליציה של רפובליקנים ומלוכנים יחד, התרופה עצמה לטענות «שוביניזם פרסי» וקול מלוכני יחיד.

התשובה, מן העובדות

אך הביקורת רוכבת על קריאה מוטעית של עמדתו. רזא פהלווי אינו טוען לזכות תורשתית לשלטון ואמר שוב ושוב שעמדתו «ניטרלית כלפי התוצאה» — רפובליקה או מונרכיה חוקתית, ההכרעה שייכת לקלפי ולמשאל עם, לא לו. «נסיך יורש» הוא תואר משפחתי, לא תביעה לשלוט. ומסגרת ברית כורש אינה תלות אלא יחסים דו-כיווניים בני 2,500 שנה בין שני עמים עתיקים: חוב הדדי, לא יד מושטת.

התשובה, מן העובדות

ברית כורש היא שלום בין שני עמים חופשיים לאחר מעבר מבית — לא שינוי משטר מן השמיים. נתוני גמאאן אומרים את אותו הדבר: הרצון לשינוי קיים בתוך המדינה ואינו זקוק לפצצה; הכעס על הרפובליקה האסלאמית לא שכך גם לאחר המלחמה. השחרור הוא מלאכת רחובותיה של איראן, לא שמיה.