בשנת 2012, כאשר המילים איראן וישראל הופיעו בכותרות רק לצד איום ומלחמה, אלבום מוזיקה עשה דבר מוזר: הוא חצה גבול שאף דיפלומט לא חצה. קול ששר בפרסית, שהוקלט בתל אביב, עבר מיד ליד בסלונים של טהראן ושיראז. זהו סיפורו של אותו קול — והאישה ששרה אותו.
ילדה מטהראן
ריטה יהאן-פרוז נולדה ב-24 במרץ 1962 בטהראן. היא הייתה בת שמונה כאשר, ב-1970, משפחתה היגרה לישראל והשתקעה ברמת השרון.
לאמה היה קול יפהפה, והיא מעולם לא חדלה לשיר את המנגינות הפרסיות הישנות — גם בבית החדש. פיסה מאיראן נדדה עמם, מקופלת בשירי ערש.
השירים באלבום הפרסי שלי הם פס הקול של ילדותי. לאמי היה קול יפהפה והיא תמיד שרה לי את השירים המסורתיים האלה, גם כשהיינו בישראל, כך שתמיד הייתה בי פיסה מאיראן.
הכוכבת הגדולה של ישראל
בישראל הפכה ריטה לאחת הזמרות האהובות בתולדות המדינה — כה אהובה עד שהעיתונות מכנה אותה ׳מדונה הישראלית׳.
ב-1990 ייצגה את ישראל באירוויזיון בזאגרב עם ׳שרה ברחובות׳. היא סיימה במקום ה-18 — תוצאה מכובדת שלעתים קרובות נזכרת בטעות: היא לא ניצחה.
אלבום בשפת הילדות
ב-2012 היא הוציאה את ׳השמחות שלי׳ — אוסף בלדות פרסיות קלאסיות, ובהן שיר החתונה המסורתי ׳שאה דומאד׳. בישראל הוא הפך לזהב תוך שלושה שבועות.
בכל קנה מידה, זה היה אלבום בלתי צפוי עבור אחת הכוכבות הגדולות של ישראל. אפילו חבריה הזהירו אותה שהיא עומדת לשיר ׳בשפה של אחמדינז׳אד׳. היא שרה בכל זאת.
יש באזור הזה יותר מאלימות, פצצות וחושך, ואני רוצה לחלוק את התרבות העשירה שאני חלק ממנה.
הקול שחצה את החומה
באיראן, שבה אסורה מוזיקת פופ מערבית, האלבום צף אל פני השטח במחתרת. עותקים נמכרו בהיחבא בשוק השחור ועברו מיד ליד — פירטיים, ללא תווית, בשקט.
ואז החלו להגיע המסרים מתוך איראן. וגם המשטר הבחין: סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, כינתה את המוזיקה שלה ׳מזימה׳, חלק מ׳המלחמה הרכה׳ של ישראל. הפחד היה הודאה בפני עצמו — החומה נפרצה.
אני משלבת עברית ופרסית כל כך הרבה יחד — ומראה שזה אפשרי.
מכתבים מהצד השני של החומה
המסרים הגיעו במייל, בסיכון אמיתי לשולחיהם. שניים שהעיתונאים ראו:
אני כותב לך משיראז שבאיראן, ורק רציתי לומר לך שאת מקור לגאווה גדולה עבורנו.
אני מאוהב לגמרי בקול שלך — אין לך מושג כמה היה קשה לשלוח לך את המייל הזה.
הגשר שנבנה לפני ההסכם
השירים האלה שייכים לאיראן. ׳שאה דומאד׳ ושירי הערש של אמה הם מורשת איראנית, שילדה בת שמונה נשאה מחוץ לטהראן והשיבה, חמישים שנה מאוחר יותר, כמתנה שכל המדינה זיהתה כשלה.
התרבות חצתה במקום שבו הפוליטיקה לא יכלה. הרבה לפני שנחתם מסמך כלשהו, כבר עמד גשר של צליל טהור בין שני העמים. כורש שיחרר את היהודים ב-538 לפנה″ס; החוב הולך לשני הכיוונים, ותמיד זרם לשניהם. ׳הסכמי כורש׳ ישלימו את הגשר הזה — אך זמרת הניחה את אבניו הראשונות שנים קודם לכן, בשפה שלמדה לצד אמה.
היא אמרה שהיא מקווה ׳לנקב את חומת המתח׳ בין שתי המדינות.
נולדתי לתוך תרבות מדהימה. רוב העולם לא ידע שמהתרבות הזאת יצאו כל כך הרבה דברים.
מקורות
- 1.Jewish Telegraphic Agency — ׳עם אלבום בפרסית, הזמרת הישראלית ריטה מוצאת לעצמה מועדון מעריצים באיראן׳, 8 בנוב׳ 2012.
- 2.CNN — ׳ריטה: כוכבת ישראלית ששרה שירים איראניים׳, 11 בספט׳ 2012.
- 3.NPR — ׳מאיראן לישראל ובחזרה לאיראן: המוזיקה של ריטה חוזרת הביתה׳, 12 בנוב׳ 2012.
- 4.NoCamels — ׳כוכבת מוזיקה ישראלית ילידת איראן שרה אלבום חדש בפרסית׳, יולי 2012.
- 5.Variety — ׳כוכבת בינלאומית שכדאי להכיר: ריטה׳, 2013.
- 6.Eurovision.tv — ׳ריטה — ישראל — זאגרב 1990׳.
- 7.ויקיפדיה — ׳ריטה (זמרת ישראלית)׳.