נערה יהודייה בחצר פרס
הסיפור מתחיל בשושן — בירת החורף של מלכי האחמנים — במאה החמישית לפנה״ס, בימי המלך שהמקרא מכנה אחשוורוש, המזוהה בדרך כלל עם חשיארש הראשון. נערה יהודייה בשם הדסה, הידועה יותר בשמה הפרסי אסתר, גדלה אצל בן דודה המבוגר מרדכי לאחר מות הוריה; מגילת אסתר אומרת ש״לקחה מרדכי לו לבת” (אסתר ב׳:ז׳). כשהמלך מבקש מלכה חדשה, אסתר נבחרת — ובעצת מרדכי, היא שומרת בסוד את עמה ומוצאה.
אז המן, שר המלך הבכיר, נעלב ממרדכי ומחליט להשמיד כל יהודי באימפריה, ומטיל גורלות — פּוּר — לקבוע את התאריך. אסתר היא שעוצרת אותו. בסיכון חייה היא ניגשת אל המלך בלא שנקראה, מגלה שהיא יהודייה, ונוקבת בשם המן בפניו. הגזירה מתהפכת; עמה ניצל. מן הגורלות שהטיל המן בא שם החג הזוכר את ההצלה: פורים (אסתר ט׳:כ״ו).
חשוב לאיזה כיוון הסיפור זורם. אין זו מעשייה על יהודים שניצלו מבחוץ; זוהי אישה יהודייה המצילה את עמה מתוך פרס, כמלכתה, בבירתה שלה. תולדות פרס ותולדות ישראל כאן אינן שכנות — הן חוט אחד, שזור יחד על כס המלכות.


