נקודת המבט הישראלית נובעת ממציאות קשה. הישראלים ראו טילים מעל תל אביב ובילו לילות במרחבים מוגנים; הפחד שלהם אמיתי. ובכל זאת, בתוך אותה אומה עצמה, נמתח גשר חי ברוחב של רבע מיליון איש אל עבר איראן.
המלחמה שזה עתה עברו
הישראלים ניצבו מול הרפובליקה האסלאמית במלחמת שנים-עשר הימים של יוני 2025, ושוב ב-2026. בשיא העימות התמיכה בקרב הציבור היהודי הייתה גורפת:
מהיהודים בישראל תמכו במבצע נגד הרפובליקה האסלאמית (82% מהמדגם הכולל) — סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2–3 במרץ 2026.
מלחמה יכולה לפגוע במתקן גרעיני; היא אינה יכולה לבנות ידידות. שחרור איראן אינו תפקידה של ישראל — הוא של האיראנים. ישראל יכולה להיות שכנה, לא מושיעה.
שלום הוא מה שמלחמה לעולם לא תוכל להעניק. ורק איראנים יכולים לשחרר את איראן.
הגשר החי: רבע מיליון ישראלים ממוצא איראני
יותר ממאתיים אלף יהודים איראנים חיים בישראל — עד רבע מיליון בני אדם ממוצא איראני. הם נושאים את הפרסית במטבחים, בשירי חתונה, בשירי הערש שהם שרים בלילה. הם אינם זרים לאיראן; הם בני משפחה.
ריטה: הקול שחצה את החומה
ריטה יהן-פרוז נולדה בטהראן ב-1962 ועלתה לישראל בגיל שמונה. ב-2012 הוציאה אלבום כולו בפרסית, "כל השמחות שלי." איראנים מרחבי העולם כתבו אליה, והיא מצאה קהל מעריצים בתוך איראן עצמה.
«השירים באלבום הפרסי שלי הם פס הקול של ילדותי. לאמי היה קול יפהפה והיא תמיד שרה לי את השירים המסורתיים האלה, גם כשהיינו בישראל, כך שתמיד היה בי חלק מאיראן.»
«לא תאמינו אילו מיילים אני מקבלת מאנשים באיראן. הם מספרים לי כמה הם אוהבים אותי וכמה הם אוהבים את ישראל.»
מנשה אמיר: שישים שנות רדיו בפרסית
במשך עשרות שנים דיבר הרדיו בשפה הפרסית של ישראל אל מאזינים בתוך איראן — ובמשך רוב אותו זמן הקול המוכר ביותר שלו היה מנשה אמיר, יהודי איראני שעמד בראש המחלקה הפרסית של רשות השידור וענה בשידור חי לשיחות של איראנים שחייגו בסתר מבתיהם. לדור שלם של איראנים היה קולו חלון בעד החומה.
מכורש אל ברית כורש
בשנת 538 לפנה"ס שיחרר כורש הגדול את היהודים משבי בבל — איראן הייתה המשחררת הראשונה. הסכמי אברהם של 2020 פתחו דלת בין ישראל לשכנותיה; ברית כורש היא הפרק האיראני של אותו סיפור. אין זו רחמנות ואין זו הצלה, אלא פירעון חוב הדדי בן 2,500 שנה בין שני עמים עתיקים.
קראו על ברית כורש